יהלומי מעבדה - החבר הכי טוב של האישה 

יהלום מוזכר בתנ"ך כאחת מאבני החן המשובצות בחושן. והיהודים מוכרים כמי שרכשו את מרבית היהלומים שהיו קיימים בעולם וסחרו בהם כבר מתחילת המאה ה 18.

שנות ה30 תור היהלומים בארץ "מועדון היהלומנים בארץ ישראל" הוקם - היהלומים היוו בסיס כלכלי ראשון להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

איש לא העלה בדעתו, שתהליך שפותח במלחמת העולם השנייה לצורכי מלחמה יהווה כר לגידול יהלומים, בתנאי  מעבדה.

התפתחות הטכנולוגיה ושכלולה הביאו בסוף מלחמת העולם השנייה ליכולת לגדל חומרים בצורה מושלמת, תחת בקרה של מעבדה. לרבות "גידול" יהלומי מעבדה.

בתחילה בטכניקת HPHT, ומאז  שנות השבעים – גם בשיטת CVD (שיטת הריבוד הפלזמתי )

Chemical Vapor Deposition (שיקוע כימי).

תחילתו של ההליך בגידול מוצרים לשם יישום בתעשייה,אולם סופו נוגס בדמיון.

האפשרות "לגדל" יהלומים בשיטת "שיקוע כימי" בלחץ נמוך, יחד עם יכולת שליטה על תכונות החומר פרצו עולם חדש של אפשריות בלתי מוגבלות מהם הוא היכולת לגדל יהלומי CVD בעלי תכונות גאולוגיות עם מאפיינים טרמיים,חשמליo ואופטיים אשר תואמים את הילום הכרוי.

כך כבר בשנות ה 40 הצליחו להעתיק במדוייק את מבנה  היהלום  ושימשה את הרוסים בזמן המלחמה הקרה. אחת מנקודות הייצור הגדולות הייתה ועודינה- הודו - בגלל האוטנטיות הידועה שקיימים בה מכרות יהלומים.

גורמים מובילים בענף היהלומים התחילו לייבא ארצה יהלומי מעבדה באיכויות שונות וברמת ניקיון מגוונות וכך הפכו יהלומי המעבדה לחלק ניסחר שנטמע בין האבנים המקוריות. המבנה האטומי של יהלומי מעבדה זהה לחלוטין לזה של יהלומים טבעיים הנכרים מהאדמה. ולמרות שטכנולוגיית הכרייה התפתחה משך השנים, הליך כריית יהלומים עדיין נותרה יקרה מבעבר וכך גם היכולת להבחין בין סוגי היהלומים כמעט ואינה אפשרית מכיוון שגם פגמים גאולוגים מועתקים.

בסוף שנות ה- 80 ישראל שהייתה מרכז בתחום ליטוש היהלומים - הפכה עקרה.

רק לאחרונה יצא לשוק מכשיר בדיקה המזהה "מוינסינט". עד היום המכשירים זיהו הבדלים בין זרקון - ליהלום, כיום יש כבר מכשיר לזיהוי מויסינט מול יהלום" וכך נותר המסחר באבנים אמיתיות נחלתם של בודדים.

נקודות למחשבה - 1. אם ליטוש היהלומים הופסקו בארץ - הרי שצריך להיות מרכז ליטוש אחר בעולם - חוץ מהודו המוכרת,היכן? 2. באילו שנים התחיל יבוא יהלומים ברמה מסחרית לארץ ומי הם המרוויחים העיקרים ? 3. יהלומי מעבדה מועתקים בצורה מושלמת ואין שום וטכנולוגית הקיימות היום ומאפשרת זיהוי אינה נגישה 4. כריית היהלומים שימשה בעיקר דרך לשלוט על מגזר אנושי בצורת עבדות. כך במרוצת השנים ללא דרך טכנולוגית לבדוק את זה, נמכרו יהלומי המעבדה כיהלומים אמיתיים לכל דבר - הרי מי יעמיד את הטבעת שרכשו בממון רב במבחן הפטיש. ע"פ מכון היהלומים הישראלי מחירו של יהלום מעבדה יכול להגיע עד כדי 40% מערך יהלום טבעי באיכות דומה. קונספירציה ? הונאה ? סוד "פחדם של היהלומנים" מתבסס ואני הכותב משוכנע שרוב היהלומים הנסחרים היום בשוק הם יהלומי מעבדה ששווקו כיהלומים כרויים.